בשבועות האחרונים. מצד אחד אני לא רוצה להיות צבוע, לא התחברנו ממש (אל תקח את זה אישית)
מצד שני לא רוצה להיות שלילי מדי כי אחרת מה הטעם?
אז נראה לי שאחפש את שביל הזהב
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
skip to main |
skip to sidebar
אני
ארכיון הבלוג
פרטים עלי
- ערן
- ערן: גר בשוהם, נשוי לליאת + שתי ילדות מקסימות - אלמוג ויערה. מרכז מגמת קולנוע בתיכון שוהם. מורה לקולנוע בתיכון "הראל" במבשרת ציון פרסמתי קצת ביקורות קולנוע עם ליאת בNRG מעריב. ובאתר beauty. הוצאתי לאור שני ספרים: אשליות מתוקות ו"נורמלי" הפקנו כמה סרטים דוקומנטריים, למשל "תל אביב ברסלב אסקפרס" ו "שילובים.
7 תגובות:
לדעתי המטרה בהתנסות היתה לחוש מה זה בלוג, האם הוא יכול לתרום ללימודים.
העובדה שלא התחברת לא מעידה על כלום , היא לגיטימית כמו כל דעה אחרת , אם תצליח להבין את הסיבות אולי זה יעזור לך להבין. (וגם לכתוב את הממן)
התחושה שלי היא שהפוסטים שלך קצרים גם אם משמעותיים , לא מתאימים לפורמט בלוג אלא יותר לכלי כמו טוויטר שבו הרשומות קצרות .
אני חושבת שההתחברות בבלוג נוצרת בעיקר דרך האינטראקציה. אז נכון שבסוף הקורס כל אחד הולך לדרכו... אבל כרגע (לפחות לדעתי) זה נחמד ומעניין להגיב ולקבל תגובות בבלוג שלי ובבלוגים של אחרים.
בברכה, תמר.
גם אני חשתי כמוך בהתחלה, יחד עם זאת, המטלות בקורס חייבו אותנו לכתוב. התמודדות עם הכתיבה, היא מטלה בפני עצמה והיא חשובה מאוד. ההיכרות עם הטכנולוגיות השונות, מתאפשרת בזכות כתיבה בהן וזו הרי מהות הקורס, לא?
אל תרגיש לא נח.
גם אני סובלת. אני מבינה את המטרה ואת חשיבותה אך אני לא נהנת.
מיכל
בתחילה סבלתי ממש, אבל אחרי שהחלפתי לפורום לכתיבה יוצרת, ומצאתי פורום שהיו בו גם יצירות שמצאו חן בעיני, אפילו נהניתי. אמנם לא התחברתי לכל מה שנכתב שם אבל בסך הכל הבנתי למה יש בלוגים. אגב, הבת שלי נכנסת לבלוגים של מתכנתים שנותנים טיפים על כלי פיתוח שונים וזה ממש סמל מעמד להיות בעל בלוג שיש לו מה להגיד. היא הייתה מאד גאה בעצמה לאחרונה כשהרגישה שיש לה מספיק ידע לפתוח בלוג כזה בעצמה
אופס, עירבבתי בין הבלוג לפורום, כנראה שאני במיטבי מ-3 בלילה והלאה :)
אמרת את זה הכי טוב שאפשר גם לי קשה לומר את האמת שהכתיבה בבלוג לא נוחה במיוחד, ומצד שני קשה לי לומר שנהיניתי ולהרגיש צבועה ולכן עדיין לא שלחתי את המטלה אני כותבת ומשנה כל הזמן .
הוסף רשומת תגובה